מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ד; בר מצוה ובת מצוה 2

אנדר לחוג את ה"בר־מצוה" של בנו בירושלים – האם יכול להקדים החגיגה בחודשיים
בשאלה
גב"ה, קונסטנטין, י"א בסיון תשי"ט לסדר יברכך ה' וישמרך וכו' [בהעלותך]
דלכת"ר הגאון הגדול מעוז ומגדול, נר ישראל הדיין והמצוין הרה"ג כמוהר"ר י' נסים שליט"א ראשון לציון, ירושלים
הכבוד אדוני הרב הראשון לציון מאד נכבד,
והנני מרשה לעצמי לפנות לכת"ר להודיע לנו מה הן האפשרויות הניתנות ליהודי בן־עירנו הרוצה לעלות לישראל בתור תייר הוא ומשפחתו כדי לחוג את חג בר־המצווה של בנו בירושלים תובב"א. כפי הנדר שקבל עליו זה כמה שנים.
זהילד לא נמלאו לו עוד השלש עשרה שנה כי הוא נולד שלשה ימים לפני ראש השנה בשנת תש"ו והוא רוצה לחוג את חג הבר מצווה בפרשת "עקב" אם ירצה ה' בזה בט"ז באב ש"ז.
חכאן נהוג לתת, במקרים מסויימים, הרשות לסדר את החג הזה בלי עליה לתורה בימי החול, כי אם בשבת שחרית במפטיר או כעולה נוסף חוץ מהשבעה של חובת היום.
טהואיל והמשפחה עומדת להפליג בימים הקרובים הם מבקשים מכת"ר לחוות להם, האם יותן להם בירושלם למלאת אחרי נדרם?
ייודע אני שמטריח אני את כת"ר בשאלת הדיוט, אך עשיתי זאת להרגיע את לב המשפחה הנ"ל שהיא אחת מהחרדיות ביותר לטובת התורה וישראל.
יאואחרי המחילה הראויה, הנני מתכבד לברך את כת"ר בברכת התורה, כרצון הק' יצחק ן' מכלוף הי"ו [זרביב].
יבתשובה
יגב"ה, ירושלים, י"ט בסיון התשי"ט
ידלכבוד הרב יצחק זרביב יצ"ו הרב דק"ק קונסטנטין אלגי'יריה
טור.נ.,
טזבתשובה למכתבו מיום י"א בסיון ש"ז, הנני להודיעו כי גם בירושלים ת"ו ירשו למי שלא נמלאו לו שלוש עשרה שנה תמימות לעלות מפטיר או נוסף.
יזאולם יש שהפוסקים שכתבו שאין להקדים קיום הנדר. וזה שנדר לחוג את שמחת הבר־מצוה של בנו בירושלים, מסתמא הכוונה על הכנסו לשנת הי"ד בדין. ואם יקדים להניח התפלין ולשמוח שמחת המצוה לפני הזמן – לדעתם של פוסקים אלה לא יוצא ידי חובת נדרו אלא אם כן ישהה בירושלים עד יום הכנסו לשנת הי"ד ויעשה גם אז שמחה.
יחבכבוד רב, יצחק נסים
יטשאלה
כב"ה, קונסטנטין, כ"ו סיון תשי"ט
כאלכקש"ת מו"ר הרה"ג הרו"מ מאור ישראל בוצינא קדישא וכו' ראשון לציון הרב נסים שליט"א ירושלים
כבאדוני הרב, ראשון לציון מאד נכבד!
כגאת מכתב יד קדשו קבלתי לנכון והנני מודה לו מאד על זה. אולם אחרי חקירה אצל הנודר, הוברר, שאפילו בשעה שנדר, כונתו היתה בפירוש לחוג את שמחת בנו כשני חדשים לפני הכנסו לי"ד, והסבה לזה היא פשוטה, מר דניאל עלוש – כך שמו, סוחר בלבושים מקצועו. ורוב עסקו הוא עם הילדים מכל גיל. וחדשי ספטמבר ואוקטובר הם אצלו כחדשים של יריד, מחמת פתיחת בתי הספר של העיר. ולכן מעולם לא חשב לאפשרי בשבילו להעדר מעסקיו בחדשים אלה. ובכן נדרו לא היה ל"בר מצוה" מש אלא ל"חינוך" בעלמא. הוא חושב ג"כ בחזרתו לחוג את ה"בר מצוה" בעיתה בעירו.
כדמילא אין כאן לפי דעתי הפעוטה בית מיחוש לגבי מה שכתבו הפוסקים, הואיל ואין כאן נדר של חגיגת "בר מצוה" בירושלים כנ"ל, ולרווחא דמלתא הצעתי היא לעשות לו התרת נדרים לצאת מידי כל ספק.
כהמר דניאל עלוש עומד להפליג בקרוב. הוא יבקש ראיון מכת"ר. מקוה אני שיותן לו מבוקשו כיד ה' הטובה עליו. אם כת"ר ישלח לי דחופות פתקת־כניסה אודות מר עלוש, אשמח מאד.
כובכבוד רב ובהוקרה, הק' יצחק זרביב
כזתשובה
כחב"ה, ירושלים, ב' בתמוז התשי"ט
כטלכבוד הרב יצחק זרביב יצ"ו הרב דק"ק קונסטנטין אלגי'יריה
לר.נ.,
לאבתשובה למכתבו מיום כ"ו בסיון התשי"ט, הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל להשיב, כי הואיל והנודר מקים את נדרו בהתאם לכונתו בשעת נדרו – הרי שאין כאן צורך בהתרה.
לבבאשר לראיון עם כב' הרב הראשי, יואיל נא מר עלוש בהיותו בירושלים להתקשר טלפונית עם לשכתנו, ואנו ברצון נקבע לו את הראיון המבוקש.
לגבכבוד רב,
לדהמזכירות