לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ה; האישה; מעמדה ומצוותיה 14

בשאלה

גב"ה אנטוורפן ו' מרחשון שנת תשי"ט לפ"ק

דאל כבוד הגאון ר' נסים, הרב הראשי למדינת ישראל, תל־אביב

הכבוד הרב הראשי

והנני פונה בזה אל כבודו בשאלות דלקמן:

זאיזה חידושים נתחדשו בישראל בענין זכותה של האשה לדרוש גט פטורין מבעלה? לתמהוני לא מצאתי באנציקלופדיה התלמודית שום רמז לחידוש. לפי עניות דעתי ישנם מקרים שבהם האשה יכולה לדרוש מבעלה גט פטורין.

חלפני בא מקרה זה: האשה טוענת שבעלה נואף עם אינה יהודית ואין לה אלא הוכחות חשד. בכלל אין שום תקוה שתוכל להמשיך לחיות עם בעלה. וזה אינו רוצה לגרשה אלא אם יתנו לו סכום כסף גדול.

טמתוך תודה למפרע על חוות דעתו, מכבדו ומוקירו, ד"ר ישראל שפירא

ישאלה נוספת

יאב"ה אנטוורפן, י"ב מרחשון שנת תשי"ט לפ"ק

יבכבוד הרב הראשי

יגבהמשך למכתבי מיום ו' מרחשון באתי להוסיף שבנדון שאלתי נודע לי שיש עדים שהבעל חי עם אינה יהודית. במקרה זה חושב אני שיכולים להכריח את הבעל לגרש את אשתו. אבל כיצד מכריחים אותו?

ידמתוך רגשי תודה למפרע על חוות דעתו, מכבדו ומוקירו, ד"ר ישראל שפירא

טותשובה

טזב"ה כ"ב בכסלו התשי"ט

יזלכבוד הרב ד"ר ישראל שפירא יצ"ו, הרב הראשי באנטוורפן, בלגיה

יחר.נ.,

יטבדבר שאלתו על אשה שטוענת טענת "מאיס" משום שבעלה חי עם אשה אחרת ויש עדים כשרים שמעידים שיש לבעלה יחסים עם אשה אחרת, אם יכולים לכופו שיפטרנה בגט?

כבטענה זו אין כופין את הבעל לגרש, אבל בית־דין פוסקין לה מזונות כפי יכולתו, ויש שסוברים כי אפשר להטיל עליו מזונות יותר מכפי יכולתו עד שיפטרנה בגט.

כאבכבוד רב, יצחק נסים