לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ה; האישה; מעמדה ומצוותיה 13

בשאלה

גבהנ"ו. י"א בתשרי התשכ"ב

דלכבוד משרד הרבנות הראשית ירושלים, כבוד הרב הגאון והנכבד הרב הראשי י. נסים שליט"א

השלום וברכה!

ונתקלנו בשאלה הבאה, ועל כך פנינו בבקשה לכבודו לקבל תשובה ברורה, כפי שכתוב "ככל אשר יורוך" והיא:

זאיש אחד התחתן לפני 4 שנים ומיד לאחר החתונה עזב את אשתו ללא כל סבה ועד עכשיו אינו רוצה לחיות עם אשתו בשום אופן. ובמשך השנים לא קיים את "שאר כסות ועונה" לגבי אשתו, וכעת אשתו עומדת במצב לא נעים.

חאם כן מה דינה לגבי אישה?

טהאם היא יכולה לדרוש גט מאת הרבנות המקומית?

יהאם היא יכולה לדרוש את המהר שלה?

יאלידיעתו ההמלצות של הוועד הקהילה המקומי לא נתנו כל פרי עד כה.

יבבכל הכבוד, ובברכת שנה טובה כתיבה וחתימה טובה

יגמהין עבדוללה, טהראן, איראן

ידתשובה

טוב"ה. ירושלים, כ"ה בתשרי התשכ"ב

טזלכבוד מר מהין עבדוללה, טהראן

יזא.נ.,

יחהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבך מיום 21.9.61.

יטאודות השאלה באשה שנישאה לפני ארבע שנים ומיד לאחר חתונתה נטשה בעלה ללא סיבה ועד היום חי עמה ולא זן ולא מפרנס אותה.

כידוע שלפי הדין חייב הבעל במזונות אשתו וכו', ועל פי רוב אף חייב לשלם על העבר, והכל לפי הענין. אם העובדות הן כפי שציינתם במכתבכם.

כאבמה דברים אמורים אם כוח בי"ד יפה לפסוק, ושפסק־דינו ניתן להוצאה לפועל, דהיינו, אם הממשלה מכירה בבית־הדין ובפסקי־דינו.

כבכמובן שהבעל הוא אשר צריך לתת את הגט, בכל מקרה, בין מרצון בין בכפיה – הכל לפי המקרה ולפי ראות עיני בית־הדין.

כגבכבוד רב, המזכירות