לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ה; האישה; מעמדה ומצוותיה 21

בההוספות לכתובה

ג...התנאים שהתנו ביניהם החתן והכלה הנזכרים, שרירין וקיימין כתנאי בני גד ובני ראובן, ואלו הן:

דמעשה ידיה לו, מזונה וכל צרכיה עליו. לא ישא ולא יקדש ולא ישדך שום אשה אחרת עליה, כי אם ברשות בית דין הצדק. ולא יגרשנה כי אם ברצונה, וברשות והסכמת בית דין הצדק. ולא ימכור ולא ימשכן שום חפץ מחפציה בלתי רשותה ורצונה. ולא יפתנה ולא יסיתנה למחול לו סכי כתובתה, לא כולם ולא מקצתם ולא שום תנאי מתנאי הכתובה. ואם תמחול לו, המחילה ההיא בטלה מעכשיו וחשובה כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש.

הוכך אמר לנא החתן הנזכר: אחריות וחומר וחוזק שטר כתובתא דא קבלית עלי ועל ירתאי בתראי ועל כל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא, מקרקעי ואגבן מטלטלי, דקניתי ודאקני, כולהון יהון אחראין וערבאין ומשועבדין שעבוד גמור ושלם כתקנת חכמים ז"ל להתפרע מנהון שטר כתובתא דא, בחיי ובתר חיי ואפילו מגלימא דאכתפאי. והכל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי, ובביטול כל מודעי ובפיסול עדיהן, ולדעת הרשב"א זלה"ה, כחומר וחוזק כל שטרות הכשרים.

ווקנינא מיד החתן הנזכר קנין גמור ושלם במנא דכשר למקני ביה, כדין כראוי וכתקנת חז"ל, על כל האמור לעיל. וגם נשבע שבועה חמורה בתקיעת כף, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הנשבעין באמת, לאשר ולקיים כל הכתוב בשטר כתובתא דא בלי שום שינוי ותמורה ותחבולה כלל ועיקר. והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וקיים.

זנאם ............. עד

חנאם ............. עד

טגם אני החתן מודה על כל הנ"ל, ומקבל עלי סברת הפוסקים שאדם מחייב עצמו בדבר שאינו חייב ואפילו בדבר שלא בא לעולם.

יהתנאים הנוספים

יאאנחנו העדים החתומים על הכתובה, בפנינו התחייב החתן ______________ בחיובים נוספים על התנאים שבכתובה, ואלו הם:

יבאם חס ושלום יפטר הבעל, תהא האשה ניזונת מנכסי בעלה כל ימי אלמנותה, כל זמן שלא תבעה כתובתה. תבעה כתובתה בבית דין אין לה מזונות, אלא תנאי כתובתה. אם דמי הכתובה הם פחות מחלקו של יורש זכר, יושלם לה מן העזבון עד שיעור יורש זכר.

יגמתה האשה בחיי בעלה, התחייב הבעל לחלק ירושתה עם הבנים והבנות שווה בשווה, וזה בנכסים שבאו לה מעבודתה וממתנות שאין לבעלה זכות בהן.

ידעוד התחייב לזון בניו ובנותיו הקטנים עד מלאת להם י"ח שנה אם אין ידם משגת, וכן אם הבן או הבת נכים, כל זמן נכותם, והוא שאינם מסוגלים לפרנס עצמם.

טוכן נתחייב להשיא את בנותיו ולתת להן נידוניא כפי כבודו.

טזעוד התחייב הבעל שכל בת תירש מעזבונו כחצי ירושת הזכר.

יזבתנאים והחיובים הנ"ל התחייב החתן הנ"ל בחיוב גמור ושלם ובחומר ובחוזק התנאים הכתובים בשטר הכתובה ובחומר ובחוזק כל שטרות הכשרים. וקנינא מידו קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניא ביה, וגם נשבע שבועה חמורה בתקיעת כף על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הנשבעים באמת, לקיים כל הנ"ל, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. והכל שריר וברור וקיים.

יח............................ עד

יט............................ עד

כגם אני החתן מודה על כל הנ"ל, ומקבל עלי סברת הפוסקים הסוברים שאדם מחייב עצמו בדבר שאינו חייב ואפילו בדבר שלא בא לעולם.

כאהחלטות ראשי קהילת טהראן במעמד הראש"ל הרב יצחק נסים

כבאנחנו, ראשי ומנהיגי ק"ק טהראן, נתכנסנו כולנו ביום ה', ה' בתמוז תשכ"ו, להיוועד עם מעלת כבוד הראשון לציון הרב הראשי לישראל יצחק נסים שליט"א, נשיא בית הדין העליון בישראל, וביקשנוהו להסדיר בעיות הנוגעות לחיי היהדות בפרס. ואחרי דיונים ובירורים בהשתתפות הנוכחים, קיבלנו עלינו פה אחד כל ההצעות שהביא בפנינו כב' הראשון לציון, ואלה הם:

כגנוסח הכתובה ותוספת התנאים הכתובים עמה, יהא הנוסח היחיד בעל התוקף והמחייב כל יחיד ויחיד מבני קהילתנו. בית הדין שיקום (כמוסבר להלן) יטפל בענייני הנשים שנישאו לפני כן ברוח התנאים שבכתובה החדשה.

כדנוסח הכתובה והתנאים יתורגמו לשפה הפרסית לצורך האישור הנוטריוני.

כהכב' הרב הראשי יבקש משר המשפטים בפגישתו היום, קבלת ההחלטה כמחייבת את היהודים באירן.

כוועד הקהילה מחליט להקים בית דין קבוע בטהראן, שבו ישבו שלושה דיינים, שניים מקומיים ואחד מארץ ישראל, שיקבע כב' הראשון לציון.

כזבית דין זה יטול לידיו כל הסמכויות של סידור חופה וקידושין וירושה וגטין, ומלבדם אין מוסמך לעשות זאת.

כחבית דין זה בלבד יהיה מוסמך בארץ־ישראל וביתר קהילות הגולה.

כטכב' הראשון לציון יבקש משר המשפטים, שגם ממשלת אירן תכיר רק בבית דין זה.

לולהיות כל האמור אמת וצדק, ונעשה בהסכמתנו ולפי בקשתנו – באנו היום על החתום, מתוך הכרת תודה לכב' הראשון לציון, שיצא לישע עמו בגלות אירן ובא לראותנו [צ"ל: לרעותנו] עלי מבועי התורה והצדק.