לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ז; הצלה ורפואה 2

בהקדמה

גב"ה. יום ב לחודש כסלו שנת תשכ"ב

דאחוי קידא ואומר שלמא רבא למר הוא רבא, הרב הגאון המפורסם נודע בשערים וכו' כש"ת מוהר"ר יצחק נסים שליט"א הראל"צ והרב הראשי למדינת ישראל.

ההנני שולח בזה להדר"ג שאלה ושאילתא, אשר המועצה המקומית פונה אל הרבנות הראשית, ומתכבד לבקש לכבדני בתשובתו הרמה בהקדם האפשרי. הנני מודה מאד על תשובה מזורזת ומתכבד לחתום בכל חותמי הברכות וההודאות ובכבוד הראוי.

וי.ז.דיסקין.

זשאלה

חפרדס חנה כ"ח בחשון תשכ"ב

טלכבוד הרבנות הראשית לישראל, רח' המלך ג'ורג' 58, ירושלים

יכבוד הרבנות הראשית,

יאהנני פונה אל כבוד תורתכם בשאלה מצפונית המעיקה עובד שלנו:

יבאיגוד הערים לכבוי אש לאזור השומרון מקים תחנה לכבוי אש בפרדס חנה (תחנת משנה). בקשר לכך עלינו להמליץ על מועמד כמפקד מכבי אש במקום.

יגהעובד הנ"ל, פועל קבוע במחלקה הטכנית שלנו, בעל נסיון בנהגות, מעוניין בקבלת התפקיד הנ"ל ואנו מוכנים להמליץ עליו. בהיות העובד הנ"ל שומר מצוות, הוא חושש מבחינה מצפונית להתקשר לתפקיד העלול לתבוע ממנו לעסוק בכבוי אש בשבת או חג, במקרה שתפרוץ שריפה בפרדס־חנה או סביבתה. פרט למקרה פקוח נפש כנ"ל, יהיה הנ"ל פנוי מכל עבודה בשבתות וחגים. אנו מבקשים חוות דעת כב' תורתכם אם מותר לנ"ל, מבחינה מצפונית, לקבל עליו את התפקיד.

ידאנו מצדנו נראה הפליה בכך שיימנע מיהודי שומר מצוות למלא תפקיד ציבורי ובטחוני חשוב, אלא שדעתנו אינה מכרעת בשאלה דתית־מצפונית.

טואנו נראה תמיד את עבודתו בשבת או חג, במקרה של שריפה או צורך בטחוני אחר, לא כעבודה אלא כהתנדבות למעשה של פקוח נפש ובטחון.

טזאנו מבקשים את דעת כבוד הרבנות הראשית בנדון באופן הדחוף ביותר, היות ולא נוכל להשהות עוד דבר מנויו של מפקד לתחנת כבוי אש בפרדס חנה.

יזבתודה מראש וכבוד רב,

יחבנימין שרון, ראש המועצה

יטתשובה

כב"ה. ירושלים י"ב בכסלו התשכ"ב

כאלכבוד הגאון ר' יהושע זליג דיסקין שליט"א, הרב דפרדס־חנה

כבשלום וישע רב,

כגקיבלתי את מכתבו מיום ב' לחודש זה, תוכו רצוף שאלה מאת ראש המועצה המקומית מר בנימין שרון יצ"ו, בענין יהודי שומר מצוות שמציעים לו משרת מפקד מכבי־אש, אם מותר לו לקבל תפקיד זה העלול לתבוע ממנו לעסוק בכיבוי דליקות בשבתות וי"ט.

כדאם המדובר הוא בבר אוריין שנהירין לו דיני כיבוי דליקה בשבת, ויכול לדעת ולהבחין מה מותר ומה אסור לפי הדין, כי אף במה שהקלו הפוסקים, תלוי לפי המקום ולפי הענין, וצריך שיקול דעת של תלמיד חכם להבחין בין מקום למקום ובין ענין לענין (עיין שו"ת זרע אמת ח"א סוף סימן מ"ד), אם בר הכי הוא, אין לו לחשוש לקבל תפקיד זה.

כהואם המדובר הוא במי שאינו בר אוריין ודיני כיבוי דליקה בשבת לא נהירין לו ואין לו אפשרות להימלך עם כת"ר בכל מקרה מפני הדחיפות של פעולות הכיבוי – אין אני רואה שיש מקום להתיר לו קבלת התפקיד, באשר כרוכים בו כמה איסורים, מבלי שיקבל שיעורים בהלכות אלו ומבלי שיהיה תחת פיקודו גם לא־יהודי.

כוברגשי כבוד, יצחק נסים