מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ט; כלכלה כהלכה 4

אבעייתיות השימוש ב"היתר עיסקא" בחברה שיתופית לבני הקהילה
בשאלה
גב"ה, כ"ה סיון תשכ"ט
דלכ' הרו"מ אדמו"ר הרה"ג סוה"ר הראש"ל והרב הראשי לישראל כ"ה מרן מוהרר"י נסים שליט"א
האדמו"ר שליט"א
ואחדשכת"ר בכבוד הראוי ובחרדת קדש, יואיל נא בטובו להודיעני חוות דעתו בהלכה למעשה דלקמן:
זמוסדות הקהילה כאן מפצירים להקים חברה משותפת מבעלי מניות (קופיראתיווה) ללות ולהלות בכדי שהרוחים ינתנו לטובת החנוך התורני, ת"ת, ישיבות, המצאת מחנכים ת"ח וכו'.
חיורנו נא מני"ר באיזה אופן היתר אפשר לבדר את העסקים האלה; לפי השמועה הבנקים הדתיים בארץ מדביקים על הלוחות "שכל עסקי הבנק הזה הם עפ"י תורת עסקא ושותפות" ומהם שחותמים כך גם על השטר חוב.
טראיתי מה שכתבו בזה הענין ישא איש, דובר שלום, ארץ החיים, ודרכי תשובה יו"ד ס' קע"ז.
יכדאי לציין שהקמת מוסד כזה הוא ענין חיוני מאוד, כי ע"י הכנסותיו אפשר לעשות מהפכה גדולה לטובת היהדות.
יאהמחכה לתשובתו הרמתה ולמלקוש ברכותיו.
יבע"ה יצחק משה שחיבר
יגתשובה
ידב"ה. ירושלים, י"ט במנ"א התשכ"ט
טולכבוד הרה"ג נודע בשערים כש"ת ר' יצחק משה שחיבר שליט"א רועה נאמן לעדת הספרדים בואנוס איירס.
טזאחדשו"ת
יזקבלתי מכתבו בזמנו. מעומס העבודה, שמזה מספר חודשים אין לי מזכיר, לכן עוכב אישור קבלת מכתבו, ומסיבה זו העברתי אותו לאחד הדיינים המצויינים שפעה"ק שישיב לכת"ר ורצופה בזה תשובתו.
יחההיתרים הנהוגים כיום בבנקים בארץ אינם בדיוק כהיתר הראשון שיצא מלפני עשרות בשנים, ורב ככל העוסקים בעסקי בנקאות והעוסקים עמם לא יודעים ולא שמים לב עליו. אולי בשנים הראשונות דברו על היתר בעת מעשה, לא כן היום. וכל ההיתרים מעין אלה זה סופם, ואיזהו חכם הרואה את הנולד.
יטוהנני מברכו בכל מילי דמיטב,
כיצחק נסים