לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ט; כלכלה כהלכה 5

בתשובת הרב מרדכי אליהו

גב"ה. ירושלים, יום ו' ערש"ק פר' ואתחנן התשכ"ט

דלכבוד הרה"ג רב הפעלים כש"ת ר' יצחק שחיבר יצ"ו הרב הראשי לעדת הספרדים בואנוס איירס.

השלום וישע רב,

וכבוד מרן הרש"ל הרב הראשי לישראל שליט"א, מחמת רב טרדותיו בעניני הציבור, העביר אלי מכתב כת"ר מיום כ"ה סיון ש.ז. ולהשיבו.

זעיינתי בספרים שכת"ר הזכיר, והאמת אומר שהלכות רבית מסועפות הן, לפי חומרת אסור העבירה כן רבה היא התאוה (עיין בבא מציעא עה ע"ב), והתרחקות ממנה היא המעלה. ומדינא דגמרא אסור זה נוהג אפ' בעכו"ם כדי דלא אתי למיסרך (בבא מציעא ע': עא) ולכן לנהוג בזה בזהירות רבה וכנפסק בשו"ע יו"ד סימן ק"ס.

חשטר עיסקא הנהוג היום ומשתמשים בו בבנקים בארץ אינו היתר לדעת רבים, והיתרו דחוק כידוע, אבל נוהגים בו בלית ברירה. הבנקים והמתעסקים עמהם לא יוכלו לעמוד בתנאים אחרים.

טהיתרם של גדולים, ראשונים גם אחרונים, בענין רבית דרבנן במקום מצוה (עיין במגן אברהם הלכות שבת ועיין שם בכנסת הגדולה) כנפסק בשו"ע ס' קס' סעי' י"ח, וכן נפסק ברמב"ם הלכות מלוה ולוה סוף פרק ד', ועיין שם במשנה למלך שהאריך והרחיב בנדון ובסברת רש"י והמרדכי וריב"ש והרשב"א ומהריב"ל והמהרימ"ט, ואכמ"ל. וכן עיין בכנסת הגדולה שם ובזכרונות אליהו ערך רבית. ועיין בתשובות מהר"י בי־רב סימן ל"ו בענין הקדש לישיבה, עיין בב"י שם בסברת הרשב"א בתשובותיו ואכמ"ל.

יוכשאני לעצמי הייתי מציע לנהוג בשלוש דרכים שאין שם רבית עליהם.

יאשהלוה יתן לקופת צדקה או לקופת הקדש את התוספת בצורת מתנה מפורשת ומוחלטת, כי במקום מצוה לא גזרו (עיין למהרשד"ם ומהרש"ך ומהר"א ששון) וכן לא נקרא עליה שם רבית ולא חישינן למסרך וללעז.

יבשיעשו חברים קבועים שישלמו מס קבוע לחברה ולהם יתנו את ההלואה כגמ"ח.

יגבהיתר המוזכר במזבח אדמה בס' ק"ס והוא הלואה דרך קנס שאם לא ישלם עד יום מסויים ישלם קנס קבוע, והיתר זה מובא גם בכנה"ג אות מ"ה ובשלחן גבוה ס"ק מ"ו שכן נהגו.

ידישנו היתר נוסף שנוהגים בו המחמירים ותופסי התורה בירושלים, הוא היתרו של ה'בן איש חי' שנה שניה פר' עקב הלכה י"ב, בענין עשית שטרות ומכירתן בדרך היתר בשופי.

טויזכהו השי"ת ברב אונים וברב כח לעמוד בפרץ ולזכות הרבים מתוך השקט ונחת תמיד כל הימים.

טזביקרא דאורייתא,

יזמרדכי אליהו

יחחבר ביה"ד פעה"ק ירושלם ת"ו