מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתרכ״ב

אויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים. כלומר בדמי הסוסים:
בובמקנה הצאן ובמקנה הבקר. מלמד שהצאן והבקר קרויין מקנה, אבל לא חמורים וסוסים:
גוינהלם. לשון נהיגת פרנס את קהילתו, ודומה לו על מי מנוחות ינהלני (תהלים כג ב), אין מנהל לה (ישעי' נא יח), וכל דומיהן:
דבשנה ההיא. זו שנה ראשונה לרעב: