מדרש שכל טוב — מאמר תתרכ״ג
אותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית. שהיא שני' לרעב, בשנה שבא יעקב למצרים, שבתחלת שנה שני' לרעב אמר יוסף לאחיו כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ (בראשית מה ו), ומה שנאמר ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר (שם), אותן חמש שנים נתבטלו בזכותו של יעקב, שכן בירכו לפרעה ואמר יהי רצון שיעלה נילוס לרגלו, וכן הי' שבתחלת שנה שלישית נתמלא נילוס ועלה והשקה את כל פני האדמה וחרשו וזרעו והתחילו לתת חמישית לפרעה:
בויאמרו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדוני. כלומר הכל תם ושלם ובא אליך:
גלא נשאר לפני אדוני. לא נשאר לנו דבר שנוכל להביאו לפני אדוני כלומר שאין לנו מטלטלין:
דבלתי אם גוויתינו. דהיינו גוף שלנו ואדמתינו: