מדרש שכל טוב — מאמר תתרמ״ב

באשר הולדת אחריהם. לשון עבר, משמע הולדת, מלמד שכבר באותה שעה היו בנים לאפרים ולמנשה, והם היו תולדות של יוסף:

גלך יהיו. עליך יהיו להנחילם:

דעל שם אחיהם יקראו [בנחלתם]. של אפרים ומנשה, וזה שנא' אחיהם, אינו יכול לומר אחיהם ממש, אלא אבותיהם, כענין שנאמר ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים (בראשית לא מו), היינו לבניו, אף כאן על שם אחיהם על שם אפרים ומנשה אבותיהם, שיקראו בני אפרים ומנשה על שמם בנחלה, ולא שיהיו שבטים בפני עצמם, אלא אפרים ומנשה שבטים ובניהם תולדות: