מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתרמ״ו

אועיני ישראל כבדו. שלא היה יכול להגביה את עיניו להסתכל:
במזוקן. מן הזקנה שקפצה עליו:
גלא יוכל לראות. שקיבל עליו ייסורין להתמרק מה שנתבטל מכיבוד אביו:
דויגש אותם אליו. הגישם יוסף אצל אביו:
הוישק להם ויחבק להם. ישראל לאפרים ומנשה: