מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ק״ז

אויעל לוט מצוער וישב בהר. בקצה ארץ ישראל:
בושתי בנותיו עמו כי ירא לשבת בצוער. אמר כיון שנגזרה גזירה אינה ניצולית וכן היה שנבלעו דיוריה:
גוישב במערה הוא ושתי בנותיו. ביחוד ולכך נענש: