מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ק״ט

אלכה. לשון ענוה:
בנשקה את אבינו יין. לפי שהיו לאמוריים יין הרבה, והיו מכניסין אותו לתוך מערות ואותו יין המוצנע שם מצאו במערה:
גונשכבה עמו. שלא ירגיש ויפרוש:
דונחיה מאבינו זרע. כמו שנתחיו מנח אחר המבול: