מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר קס״ב

אויעש ה' כן. לא עכב הזמן:
בויבא ערוב כבד. יש כובד שהוא ענין משקל, כענין שנאמר כי עתה מחול ימים יכבד (איוב ו ג). ויש כובד שהוא לשון ריבוי, כגון ערוב כבד, וכגון בעם כבד (במדבר כ כ):
גביתה פרעה. כמו לבית פרעה:
דובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערוב. מאי השחתה היו עושין, היו חושפין ומפשגין האילנות ומשחיתין יבול הארץ ונכנסין בבתים ונוטלין התינוקת מעריסותיהן והורגים אותם, וכדדרשינן לעיל: