מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר קל״ג

אויגדל הילד ויגמל. עיקר מלת ויגמל לשון תשלום גמול, כמו (כי גמל) [כגמל] עלי נפשי (תהלים קלא ב), ודומיהן:
בויעש אברהם משתה גדול. כדי לפרסם מפעלות ה', וכל מלכי האמורי זימן לשם על המשתה, ואמר שרה אשתי עקרה היתה, וה' פתח את רחמה והולידה, והיו רואין את יצחק ומודים ומשבחים להקב"ה: