מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר קל״ד

אותרא שרה את בן הגר המצרית וגו' מצחק. בתוך המשתה משבחת היתה להקב"ה, ואמרה ברוך המקום שנתן לי בן הראוי לירש את אביו, וישמעאל הי' מתמיה עליו ואמר הלא אני הוא בכורו ואטול פי שנים: