מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר רצ״ט

אשבעת ימים תאכל מצות כתיב חסר ו' פרט למצת אורז ודוחן ומיני קטניות כדדרשינן במסכתא:
בוביום השביעי חג לה'. מכאן אמרו מי שלא חג ביו"ט הראשון חוגג את כל הרגל וביום טוב האחרון של חג:
גוביום השביעי חג לה'. השביעי בכלל שאר הימים הי', ולמה יצא ללמד על הכלל, מה שביעי שהוא יו"ט ואפ"ה הוי רשות, רצה אוכל מצה רצה אינו אוכל מצה, ובלבד שלא יאכל חמץ, אף כולן רשות כיוצא בו חוץ מלילה הראשון שהכתוב קובעו חובה, דכתיב בערב תאכלו מצות (שמות יב יח):