מדרש שכל טוב — מאמר תכ״ג

באת כל אשר עשה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל. כדי שיודה לישועתן של ישראל:

גאת כל התלאה. לשון טורח וליאות, ודומה לו ותלה ארץ מצרים (בראשית מז יג), ונלאו מצרים (שמות ז יח), מסלסלי התורה גבורי כח יכולין לומר כי ל' לבדה היא יסוד התיבה, אפם כי חלוקין חכמי ישראל על מלת ותלה, כי מפרשים מקצת חכמים כי ל' ה' יסוד התיבה בלבד, והיא לשון שגעון, ודומה לה כמתלהלה היורה (חצים) [זיקים] (משלי כו יח), שהרי ותלה אין א' בתיבה, ואם תאמר ותלה ת' ל' הן יסוד התיבה, יש להשיב כי ברוב התיבות שהן בלשון הזה ל' א' הן יסוד התיבה ואין שם תי"ו, כגון ונלאו מצרים (שמות ז יח), נלאיתי נשוא (ישעיה א יד), וכל דומיהם, ואני אומר כל שהוא פועל הרי התיבה מיוסדת בתי"ו למ"ד אל"ף, כגון התלאה אשר מצאתם (פסוק ט), אל ימעט לפניך את כל התלאה (נחמיה ט לב), וכל שהוא מפעל הרי התיבה מיוסדת בלמ"ד אל"ף לבד, כגון ונלאו, וילאו, נלאיתי, נלאה:

דאשר מצאתם. לפי שהתלאה לשון נקבה, לפיכך נאמר מצאתם, כלומר מצא אותם בדרך, היאך רדף אחריהם פרעה וחילו, והיאך סגר לפניהם הים והמדבר, והיאך באו למרה ומצאו מימיה מרים, והיאך חסר לחמם במדבר סין, והיאך צמאו למים ברפידים, והיאך נלחם עמהם עמלק ברפידים:

הויצילם ה'. מכל התלאות הללו והוציאם לרוייה: