מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תכ״ב
אויצא משה לקראת חותנו. קבלה היא ביד משה מימי אברהם אבינו לקרב את הרחוקים תחת כנפי השכינה, ונאמר לו ברוח הקודש אני הוא שאמרתי והיה העולם, אני הוא המקרב, ולא המרחק, שנאמר (האלהים) [האלהי] מקרוב אני נאום ה' ולא (האלהים) [אלהי] מרחוק (ירמיה כג כג), אף אתה כשיבוא אדם אצלך להתגייר, ואינו בא אלא לשם שמים, אף אתה קרבהו ואל תרחקהו, מיכן אתה למד שיהא אדם דוחה בשמאל ומקרב בימין:
בוישתחו וישק לו. מיכן אמרו שחייב אדם להיות נוהג כבוד בחמיו:
גוישאלו איש לרעהו לשלום. משה שנקרא האיש משה עניו מאד (במדבר יב ג), הוא הקדים שלום לחמיו, מיכן אמרו לעולם יקדים אדם שלום לחבירו, ואפילו לגוי בשוק:
דויבאו האהלה. זה בית המדרש: