מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר קס״ד
אויאמר אל תשלח ידך אל הנער. מלמד שנזלו דמעות של מלאכי השרת על הסכין. אמר לחנקו, א"ל אל תשלח ידך אל הנער, אמר אברהם אוציא ממנו טיפת דם, א"ל אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה:
בכי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. ידעתי לכל כי ירא אלהים אתה:
גולא חשכת. כלומר לא מנעת את בנך:
דאת יחידך ממני. שלא תאמר כל חליים שחוץ לגוף אינם חליים, אלא מעלה אני עליך כי כשם שלא חשכת את בנך, כך לא היית חושך את יחידך, כלומר את נפשך ממני להקריב אותה לפני, זהו מדרשו.: