מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר קס״ה
אוישא אברהם את עיניו וירא והנה איל. שנברא ונזדמן לדבר זה מששת ימי בראשית אחר כל המעשים הי':
בנאחז בסבך בקרניו. סבך הוא אילן שענפיו צפופין מאד, דומה לו ונקף סבכי היער בברזל (ישעי' י לד), בסבך עץ קרדמות (תהלים עד ה), היה השטן מעכבו, והי' נשמט מסבך זה, ונסבך בחורש אחר. וי"א טעם אחר שנאחז בסבך בקרניו, כדי שיהא נח לו לתפסו, והוא דרך הפשוט:
גוילך אברהם ויקח את האיל. מן הסבך:
דויעלהו לעולה תחת בנו: