מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר שנ״ד

אויאמר עשו אל אביו הברכה. ה' פתוחה וחטורה להתמיה המלה:
בהברכה אחת היא לך אבי. וכי בענין אחר נטית לברך:
גברכני גם אני אבי. יודע אני שהברכה ליעקב אלא ברך אף אותי:
דוישא עשו (את) קולו ויבך. שתי טיפות דמעות הוריד מעיניו וירש מהם מלכות וסייף, מיד נתמלא עליו יצחק רחמים, אמר רבש"ע יוחן (ישעיה כו י), אמר הקב"ה רשע (שם) הוא, אמר יצחק בתימה בל למד צדק (שם), והלא הוא למד לעשות לי צדקה לכבדני, א"ל הקב"ה בארץ נכוחות יעול (שם), עתיד הוא לפשוט ידו בבית המקדש, אמר יצחק א"כ השפע לו טובה בעוה"ז, ובל יראה גאות ה' (שם), לעולם הבא: