מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר שנ״ה

אויען יצחק אביו. לדבריו של עשו:
בויאמר אליו. אחר דברי רוח הקודש:
גהנה משמני הארץ יהיה מושביך. ומשמני של יעקב, ו' מ' הן תכשיט התיבה, וכמו שדרשנו שם, והחוטר שתחת המ' מודיע כי הוא נשמע כך ששם נאמר מטל ומשמני, אבל משמני של עשו המ' מיסודות התיבה, כמו משמן בשרם ירזה (ישעיה יז ד), ובמשמני מדינה (דניאל יא כד), כלומר בכח שכל כך דחקתני לברכך שמנה של ארץ שם יהיה מושבך, היא איטליא שהיא ארץ שמינה ובעלת פירות. ומטל השמים מעל. שלא תדור בארץ ציה ומלח, אלא בארץ שהיא שותה ממה שיורד לה מן השמים, טל של ברכה, כגון בית גברין: