מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר שפ״ז

אונאספו. לאחר שאספו:
בשמה. כמו לשם:
גהעדרים. של בני העיר:
דוגללו. הרועים:
האת האבן. לא שמסלקין אותו לגמרי, אלא גוללין אותה על צדה:
ומעל פי הבאר. ודומה לו וגולל אבן אליו (ישוב) [תשוב] (משלי כו כז), גולו (אבן) [אבנים] גדולות (יהושע י יח), וכל דומיהן:
זוהשקו הצאן. ששואבים את המים ומערים לשקתות הם המורביות כעין אגנות של אבן:
חוהשיבו את האבן. אחר כך:
טעל פי הבאר. למקומו: