מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר ת׳
אועיני לאה רכות. מבכיה ולכך לא דיבר יעקב בה, ושכך היו התנאים לאה לעשו ורחל ליעקב, והיו הכל מזילין לעשו ומשבחין ליעקב, והיא שומעת דומעת ובוכה, ואמרה רבש"ע אל אפול בחלקו של רשע, א"ר חוניא גדולה היא התפלה שמבטלת את הגזירה, ולא עוד אלא שקדמה לאחותה:
בורחל היתה יפת תואר. בקומה:
גויפת מראה. בדמות, ועיקר סמניה לא היו אלא אנוי: