מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ת״א

אויאהב יעקב את רחל. שמשעה שראה אותה על הבאר נקשרת נפשה בנפשו:
בויאמר אעבדך שבע שנים. כנגד ימי השבוע:
גברחל בתך הקטנה. א"ל בשביל שאני יודע שאנשי מקומך רמאים הם, לכך אני מפרש עיסקי עמך בפירוש, ברחל ולא בלאה, בתך ולא שתביא אחרת מן השוק ותקראה רחל, הקטנה שלא תחליף שמה של זו לזו, ואעפ"כ לא הועיל שאפי' את נותן לרשע במסר של חרשים ומנסרו, אין את מועיל ממנו כלום: