מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תצ״ט
אטרפה לא הבאתי אליך. שבזכותי לא היתה חיה רעה שולטת בהן לטרפן, ואע"פ שדרך הרועים כשמביאין גוף הטרפה לבעליהם אינם משלמין, מ"מ אני לא הבאתי אליך כדי לפטור את עצמי כי לא היתה שם:
באנכי אחטנה. כלומר אנכי אהא חוטא עליה והיתה נטרפת או אוכלת:
גמידי תבקשנה. שאשלמנה לך, ודומה לדבר קולע באבן אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ טז):
דגנבתי יום גנבתי לילה. ואם נגנבת בין ביום בין בלילה הגנבה באחריותי היא לשלם, שהרי (נושא) [שומר] שכר נשבע על השבויה ועל השבורה ועל המתה ופטור ומשלם את הגניבה ואת האבידה בין ביום בין בלילה, אבל אני היה עלי לשלם את הכל: