מדרש שכל טוב — מאמר תקי״ב
אעד הגל הזה. ד' פעמים קרא עליו עדות, כנגד ד' בנותיו נשי יעקב, שלא ינבל לאחת, א' יגר שהדותא, ב' הגל הזה עד ביני ובינך היום, ג' ראה אלהים עד, ד' עד הגל הזה ועדה המצבה. מחצה פתח ומחצה קמץ, בעבור להבחין בין עדה שהיא לשון עדות, ובין עדה שהיא עשרה, וכן עתה דורש בעבור תהיה לי לעדה (בראשית כא ל):
באם אני לא אעבור עליך. כלומר מכאן ואילך שהוא גבולך:
גאת הגל הזה ואם אתה לא תעבור אלי. מכאן והלאה למקום תחומי שלפיכך הצבנו כאן:
דאת הגל הזה ואת המצבה הזאת. שהיא ממוצעת בין הגבולות:
הלרעה. לרעה אין לנו רשות לעבור, אבל אנו עוברין לפרקמטיא: