מדרש שכל טוב — מאמר תקי״ג

בואלהי נחור. חול, כך שיתף אותו רשע שם שמים לע"ז להיותם שופטים ביניהם:

גאלהי אביהם. משמע קודש ומשמע חול, כל כך היה דוחקו בדברים עד שנשבע לו:

דוישבע יעקב בפחד אביו יצחק. במלך מלכי המלכים הקב"ה שמפחדו פרחה נשמת אביו יצחק על גבי המזבח וחזרה לו בטלליו, ולכך שינה לו לשון השבועה שלא יראה עליו כמודה בע"ז, ושלא להזכיר מכל מה שאמר לבן, שלא לשתף שם הקודש עם שם החול, וכן בתחלה אמר לו אלהי אבי אברהם ולא אלהי אביו של אברהם ופחד יצחק כך פירש לו שלא יראה עליו כמודה באלהי אבותיו אשר בעבר הנהר: