מדרש שכל טוב — מאמר תקי״ד
אויזבח יעקב זבח בהר. שחט מצאנו ומבקרו כדי להסעידם:
בויקרא לאחיו. אלו לבן וקרוביו שהן בני משפחתו ומשפחת נשיו:
גלאכול לחם. כך דרכן של צדיקים שאומרים מעט ועושין הרבה:
דויאכלו לחם. כלומר סעדו, ודומה לדבר לכו לחמו בלחמי (משלי ט ה), ועוד כל מיני מזון קרוי לחם:
ה[וילינו] בהר. שלא פטרם עד הבקר: