מדרש שכל טוב — מאמר תקט״ו

בויברך [אתהם] א"ר ראובן השכים הוא וקרוביו דוואיין וסחופין ולא היה מברכם אלא בפה ולא בלב שלם:

גוילך וישב לבן למקומו. לדוויו, מלמד שנכנסו לסטים לתוך ביתו והיו מדקדקין בו כל הלילה: