מדרש שכל טוב — מאמר תקל״א
אויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו. עדר כל בהמה לפני עצמה, זש"ה כל ערום יעשה בדעת (משלי יג טז), הפריש העדרים זה מזה להראות הרבה, כדי למלאות עינו של אותו רשע ויתפייס לו:
בויאמר אל עבדיו. מנהיגי העדרים:
געברו לפני וריוח תשימו בין עדר ובין עדר. רמז לבניו שלא ישתרגו עליהם המלכיות:
דריוח. לשון הפרשה זה מזה, ודומה לו, עליות [מרוחים] (ירמיה כב יד), ודרך הפשט כך הוא, לפיכך נתן ריוח ביניהם ולא הכניסן בערבוביא, כדי להתמיהו על הדורון: