מדרש שכל טוב — מאמר תקפ״ז
אהאנשים (ההם) [האלה] שלמים הם אתנו. שלמים ברצון ובלב שלם, ושלמים בנכסים שנוכל ליהנות מהם:
בוישבו בארץ ויסחרו אותה. שהרי ידענו בהן שהן מוכרין בזול:
גוהארץ הנה רחבת ידים לפניהם. ידים לשון מקומות מצויינים ודומה לדבר ויד תהיה לך (דברים כג יג), כל יד נחל יבק (שם ב לז), והנה מציב לו יד (ש"א טו יב):
דאת בנותם נקח לנו לנשים בכל מקום מקדים בנות ישראל לגויות, כמו שדרשנו, ואחר כך ואת בנותינו נתן להם: