מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תקצ״ד

אאת צאנם ואת בקרם ואת (חמורם) [חמוריהם] כמשמעו:
בואת אשר בעיר. שאר המטלטלין הכל לקחו: