מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תרנ״ג

א(ואלה) [אלה] בני אצר בלהן. מלשון בלהות היית ואינך (יחזקאל כח יט):
ב(וזעוה) [וזעון] מלשון והיית לזעוה (דברים כח כה):
גועקן מלשון שמת מועקה במתנינו (תהלים סו יא):