מדרש שכל טוב — מאמר תת״ז
אשבע פרות הטובות שבע שנים הנה. שבע זימני חריש בשבע השנים מכשרות כי בעת שזמן החריש יפה שהקרקע נרטבת הרי היא נחרשת בבקרים היטב והיא תחלת עיקר השובע, דכתיב (ורוב) [ורב] תבואות בכח שור (משלי יד ד):
בושבע השבלים הטובות. שבע זמנין הצלחת קציר בשבע שנים הנה מכשרות:
גחלום אחד הוא. כי החריש הכשירו של קציר הוא: