מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תת״ח

אושבע הפרות הרקות והרעות העולות אחריהן. שבע זימנין חריש רע בשבע שנים הנה מכשרות שיהא הנילוס יבש והקרקע קשה ואינה נוחה ליחרש בבקרים והיא תחלת הרעב:
בושבע השבלים (הדקות) [הרקות] שדופות הקדים. יהיו שבע זימנין קציר רע בשבע שנים ויהיו זמנים הללו שבע שני רעב, וכן הוא אומר אשר אין חריש וקציר (בראשית מה ו):