מדרש שכל טוב — מאמר תתס״א

בויבך. כיון שראה שהן מתחרטין על מה שמכרוהו גם הוא נתגלגלו רחמיו עליהם:

גוישב אליהם. רחמנות:

דאעפ"כ וידבר אליהם. כדברים הראשונים, כי כל מקום שתמצא וידבר אינו אלא תחלת הענין, וכל שעניינו למעלה הרי הוא במאמר, ומה דיבר אליהם שמעון זה רגיל למרוד שחגר חרבו תחלה להרוג את כל אנשי שכם, מיד:

הויקח מאתם את שמעון. לא בשביל דבר זה אלא הוא השליכו לבור. ויאסור אותו. להתכפר על חטאו:

ולעיניהם. א"ר חגי בשם ר' יצחק לעיניהם אסרו וכיון שיצא הוציאו והי' מאכילו ומשקהו ומרחיצו, שלא יענש על ידו, דכתיב ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם (תהלים מא יא), טובות ולא רעות, שהרי נאמר אל תאמר אשלמה רע (משלי כ כב):