מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתס״ב

אויצו יוסף. את עבדיו:
בוימלאו את כליהם. אלו דסקיות שהם כשני שקים והוא אמתחת:
גבר. דגן ברור:
דולהשיב כספיהם. שנתנו לפני הבר:
האיש אל שקו. כלומר כל כסף איש לתוך שקו של כסף, שהוא כעין כיס ואותו השק בתוך האמתחת של בר בלי דעתם, ולתת חנם צידה לדרך להם, נראה כמפיס דעתם:
וויעש להם כן. זה אמר כנגד מנשה שהשיב להם הכסף: