מדרש שכל טוב — מאמר תתקל״ט

אועתה כבואי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו. כשיראה אביו כך, מיד ונפשו קשורה בנפשו, כשתי תרנגולים שקשורים זה בזה כיון ששומט השועל אחד מהם הרי חבירו אחריו נמשך, כך כשיראה הנער נפרד ממנו, הרי נשמתו יוצאת מן הגוף והולכת: