מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתקנ״ח

אוינשק לכל אחיו ויבך עליהם. כדי לפייסם שראה אותן מתביישין הימננו ולא היו מתפייסין בדברי ניחומין עד שבכה עליהם:
בואחרי כן דברו אחיו אתו. בנשיאות ראש, אבל לכתחלה לא, ולהכי נקרא צדיק מכל אחיו, שנא' על מכרם בכסף צדיק (עמוס ב ו):