מדרש שכל טוב — מאמר תתקס״ז
אוישלח את אחיו וילכו. אע"פ שדרשנו שכל שילוח הלמ"ד נדגשת, הרי הוא ע"מ שלא לחזור, והכא הלמ"ד נרפית, הרי היא לשון שליחות, עוד יש שלוחין במקרא שהלמ"ד נדגשת, והן לשון לוויה, כגון ואברם הולך עמם לשלחם (בראשית יח טז), וישלחו אותו ואת אשתו (שם יב כ), וישלחם יצחק (שם כו לא), וישלח את אחיו (שם מה כד), וישלח משה את חותנו (שמות יח כז), כולן מדוברים על אופן לוויה:
בויאמר אליהם אל תרגזו בדרך. אל תביאו אליכם דברי מחלוקת בדרך, שמא ירגזו עליכם עוברי דרך: