ספרי זוטא; מדרשה של לוד — מאמר א׳

בהכל צריכים מזל, אפילו ס"ת שבהיכל. איתרע מזלנו ומדרש תנאים לספר במדבר אבד מאתנו ולא הגיעו אלינו אלא קטעים בודדים מכתבי יד ופיסקאות שנשקעו בדברי רבותינו הראשונים. מדרש זה שהירושלמי והבבלי שאבו ממנו, שהגאונים והראשונים שתו את מימיו, נתגלגל אלינו רק בצורת ליקוטים שהחכמים האחרונים אספו אותם אחד לאחד. וכבר עמדו חכמי זמנינו על טיבו המיוחד של ספר זה וראו שהוא משונה בהלכותיו ובטרמינולוגיא שלו משאר מקורות חז"ל. אפשר ואפשר שמטעם זה הססו לפרסם אותו ונתנו זכות קדימה לספרים שאינם מתמיהים.

גאבל הספר הזה מפיץ אור חדש על כמה סוגיות שבבבלי, ומצויות בו ידיעות הסטוריות חשובות מאד, וכן שפע המלים החדשות שלו מעשיר את אוצר לשוננו. כדאי הוא המדרש שלנו שאדם מישראל יפסיק ממשנתו ויקדיש מזמנו לחקור בספר זה, ולא באנו כאן אלא לבסס כמה מן המסקנות של החכמים, להרחיב את המחקר, להוסיף ולייחד את הספר שלנו בתוך שאר המדרשים, ודרך אגב גם לדון בשיטות המחקר המקובלות על חכמי זמנינו, שלפעמים מגזימין בהן. נתלינו במחקר זה גם כבמסגרת להכניס לתוכה פירושים וברורים להלכות הקשות המרובות במדרש שלנו. להלן בפנים הספר נאמר וחזר ונאמר שהשמטנו את הדיון בהלכות שכבר דנו בו הראשונים, ובעיקר בדברים שכבר הביאם הרמב"ם, אבל פשיטא שדקדקנו בדבריהם בשעת הצורך להעמיד את הפירוש הנכון או את הגירסא הנכונה בס"ז. ואפילו במקום שלא הביאו הראשונים את המדרש שלנו בשמו אפשר להסתייע קצת בדבריהם לנוסח שהיה לפניהם בספרי זוטא.

דבחסרונות הליקוטים שבידינו מבוססים בעיקרם על מדרש הגדול ועל הילקוט שמעוני, והרי הספר האחרון בדפוסים שלנו לקה תכופות ובשיבושים, ואף הפיסקאות מס"ז לא נמלטו מהן. במחברתי זו השתמשתי בילקוט כ"י אוקספורד, ונמצאנו למדים שאף מכ"י אחד אפשר להשלים כמה חסרונות שבילקוט בדפוס ולתקן הרבה שיבושים שבו. ויפה טרחו החכמים ולקטו את הפיסקאות של ספרי זוטא מתוך תורת הראשונים, אבל עדיין לא נגמרה המלאכה, ויש להוסיף הרבה, עיין, לדוגמא, להלן, עמ' 10-6, עמ' 41, ועוד.

האחת מן הכוונות היסודיות שבמחקר זה היא לעורר את החכמים להוציא מחדש ספר נפלא זה; לחפש ולפשפש בכל הספריות שמא ימצאו עוד קטעים מן המדרש שלנו; לבדוק בדיקה יסודית את דברי הראשונים בדפוסים ובכי"י ולהוציא מתוכם את תורת ס"ז, ואף לבדוק בכל כתה"י של הילקוט, מה"ג ומדרש במ"ר את הפיסקאות של הספר שלנו שנשקעו בתוכם. מחברתי זו אינה אלא דוגמא, משום שחברתי אותה במשך זמן קצר ובשעה שהייתי טרוד בעבודות אחרות, אבל אפשר ללמוד ממנה את החשיבות היתרה של המדרש שלנו.

ווהנני מוסר מודעה: במחברתי זו נקטתי תכופות בסיגנון חריף נגד חכמי זמננו, בטענות מסלקות ובתשובות ממרקות. פשוט הוא שאין לראות בזה יחס של זלזול כל שהוא בגדולים, ואין כאן אלא מליצות בעלמא, כתבלין בנעימה לקריאה רהוטה.

זומסיים אני בתודה לידידי הרב ר' אליעזר ארי' הלוי פינקלשטין, נגיד בית המדרש שלנו, שתמיד סייע בידי להוציא את כל מה שאני כותב. יעמוד על הברכה בכל לשון של ברכה. וכן מודה אני לידי"נ הר"ז הלוי דימיטרובסקי על שטרח לקרוא את עלי ההגהה בעיון רב.

חועל טוב ייזכרו בית הדפוס של מאוריס דזשייקובס בפילדלפיה ובעליו ד"ר משה דזשייקובס וצוות פועליו המומחים: מסדרי האותיות, המְעַמדים והמגיהים, ובמיוחד - ד"ר מנחם ג. גלן, מר אפרים פישל הערשטיין ומר מאיר ווייציל, שעשו את מלאכתם מלאכת הקודש במסירות ובאמונה.

טבעה"י יום ב' ט"ז אלול תשכ"ח.