מורה נבוכים — חלק ב' 34

נוסח:אבן תיבון מקבילי (מודרני)

אזה הכתוב אשר בא ב׳תורה׳ והוא – אמרו: ״הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו׳״ ענינו: הוא מה שהתבאר ב׳משנה תורה׳ שהאלוה אמר למשה ב׳מעמד הר סיני׳: ״נביא אקים להם וגו׳״. והראיה על זה – אמרו בזה ה׳מלאך׳: ״השמר מפניו ושמע בקולו וגו׳״ – ואין ספק, שזאת הצואה אמנם היא להמון בני האדם, והמון בני האדם לא יראה להם ה׳מלאך׳ ולא יצום ולא יזהירם עד שיצטוו שלא ימרוהו; ואמנם, ענין זה המאמר – שהוא ית׳ הודיעם שיקום נביא להם שיבואהו ׳מלאך׳ ידבר עמו ויצוהו ויזהירהו; והזהירנו האלוה ממרוד ב׳מלאך׳ ההוא אשר יגיע לנו הנביא דברו – כמו שבאר ב׳משנה תורה׳ ואמר: ״אליו תשמעון״ ואמר: ״והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי וגו׳״ והוא באור אמרו: ״כי שמי בקרבו״.

בואמנם זה כולו – להודיע להם שזה המראה הגדול אשר ראיתם אותו – רצוני לומר: ׳מעמד הר סיני׳ – אינו ענין מתמיד עמכם ולא יהיה בעתיד כמותו, ולא יהיה תמיד לא ׳אש׳ ולא ׳ענן׳ כמו שהוא עתה ׳על המשכן תמיד׳; ואמנם, יכבוש לכם הערים ויזמן לכם הארץ ויודיעכם מה שתעשוהו – ׳מלאך׳ שאשלחהו לנביאכם וילמדכם מה שצריך לעשות, ומה שראוי להשמר ממנו.

גובזה ניתן היסוד אשר לא סרתי לבארו תמיד, והוא – שכל נביא בלתי ׳משה רבינו׳ תבואהו הנבואה על ידי ׳מלאך׳. ודעהו!

מורה נבוכים קט״ו, א׳

רמב"םד'תתצ"ח–ד'תתקס"ד (1138–1204)ראשונים

נוסח מקבילי (מודרני)

המלאך כאמצעי לנבואת שאר הנביאים המלאך שה' שולח הוא הנביא הפסוק שנאמר בתורה, "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ [לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי] (שמות כג,כ), משמעו הוא מה שהתבאר במשנה תורה (=חומש דברים), שה' אמר למשה במעמד הר סיני: "נָבִיא אָקִים לָהֶם [מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ]" (דברים יח,יח). דיוק: המלאך שה' שולח מנבא את הנביא הראיה לכך היא דבריו לגבי המלאך הזה: "הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ [אַל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ]" (שמות כג,כא). ואין ספק שהציווי הזה הוא דווקא להמון העם. והרי להמון העם המלאך אינו מתגלה ואין הוא מצווה עליהם ולא מזהיר אותם כך (שיהיה צורך) שיצטוו שלא להמרות את פיו. אלא משמעות אמירה זו היא שהוא יתעלה הודיע להם שיהיה בהם נביא, שיבוא אליו מלאך שידבר אליו ויצווה עליו ויזהיר אותו, והזהיר אותנו ה' מלהמרות את פי המלאך הזה שהנביא יביא לנו את דברו, כמו שביאר במשנה תורה ואמר: "[נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ] אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח,טו), ואמר: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי [אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ]" (שם,יט). וזה ביאור דבריו כאן: "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (שמות כג,כא).

ראשונים4 מחברים

נרבוני

חלק ב' 34 אחרי בארו מעמד הר סיני קשר עם זה באור אמרו הנה אנכי שולח מלאך לפניך שענינו מה שנאמ' במעמד הר סיני נביא אקים להם וזה כולו להודיע שזה המראה הגדול אשר ראיתם אותו במעמד הר סיני איננו תמיד עמכם ולא יהיה בעתיד כמוהו ולא יהיה כן תמיד לא אש ולא ענן אמנם אשלח מלאך ונביאכם יישירכם וילמדכם הנאות לעשות ומה הראוי להשמר ממנו ובזה נתן היסוד שכל נביא בלתי משה רבינו ע"ה תבואהו הנבואה על ידי מלאך והוא המדמה המחקה למלאך ודעהו:

שם טוב

חלק ב' 34 זה הכתוב אשר בא בתורה והוא אמרו הנה אנכי שולח מלאך לפניך וכו', אין הענין שהמון העם יראו השכל הנבדל שהוא מלאך כ"א היה הדבר כן יהיה נביא מי שאינו מוכן לנבואה ויהיה הפך דעת תורתנו ויסוד דתנו, אבל ענינו מה שיתבאר בתורה שהשם אמר למשה במשנה תורה נביא אקים להם, והראיה ע"ז אמרו בזה המלאך השמר מפניו ושמע בקולו, ואין ספק שזאת הצואה אינה לנביא כי הנביא לא ימרה פי המלאך, אבל זאת הצואה היא להמון בני אדם והמון בני אדם לא יראה להם ולא יצום ולא יזהירם עד שיצוה שלא ימרוהו:

אברבנאל

חלק ב' 34 זה הכתוב שבא בתורה והוא אומר הנה אנכי שולח מלאך לפניך כו'. המפרשים כתבו שהרב בפרק הזה יפרש הנה אנכי שולח מלאך לפניך על הנביא אשר יקום בכל דור ודור אחרי מות משה ושקראהו מלאך ע"ד וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, כי הנביא יקרא מלאך לפי שהוא שליח האל. אבל הדעת הזה הוקשה לי מאד לפי שבפרק ז' מזה החלק דבר הרב מן השכלים הנבדלים שהם בחיריים במה שיעשו והביא ראיה על זה מאמר השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו שנאמר בזה המלאך, והוא המורה שהרב יפרש המלאך הזה על השכל הנבדל לא על הנביא, ואין לנו שנאמר כדברי המפרשים שנקרא הנביא בשם שולחו מלאך, כי הנה יתחייב ג"כ שיקרא הנביא בשם ה', אחר שהוא שלוחו ע"י אמצעי. ועוד קשה לזה הדעת מ"ש הרב בכאן ז"ל ואמנם ענין זה המאמר שהוא ית' הודיעם שיקים להם נביא שיבואהו המלאך וידבר עמו וכו' כמו שביאר במשנה תורה, והנה א"כ יפרש הרב המלאך הנזכר כאן על השכל הנבדל שידבר לנביא לא על הנביא עצמו, וכל זה ממה שיורה שלא כיוון הרב לפרש שם מלאך הנזכר בכתוב הזה על הנביא כי אם על המלאך שידבר לנביא, ולכן אמר זה הכתוב שבא בתורה הנה אנכי שולח מלאך לפניך שציוה הש"י לישראל שישמרו מפניו וישמעו בקולו, אין ראוי שיובן שהעם כלו יראו המלאך וישמעו דבריו ואזהרתו, כי המלאך לא יראה כי אם לנביאים ברוח נבואתם אשר יצטרכו ההכנות כמו שזכר, והעם כלו לא היה אפשר שיהו מוכנים לשיגיעו למעלת הנבואה ושיראו המלאך וישמעו בקולו, אבל ענין זה המאמר ר"ל כללות כוונתו, להודיע שאחרי מות משה יקומו בישראל נביאים שיראה המלאך אליהם וידבר עמהם ועל זה נאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך והוא המלאך מיכאל שידבר לנביא ולכן צוה שישמעו בקולו ולא ימרו את פיו, וזה כמה שיצוה אותם הנביא שהוא בדברו ובמצותו. הנה א"כ לא פי' הרב הנה אנכי שולח מלאך לפניך הנביא, ולכן לא אמר פירושו מה שהתבאר במשנה תורה, לפי שהוא לא יפרש שם מלאך זה על הנביא. אמר עניינו כלומר כוונת המאמר הוא מה שהתבאר במשנה תורה שהשם אמר למשה במעמד הר סיני, ויראה שלא לצורך, כי היה די כשיאמר עניינו מה שהתבאר במשנה תורה נביא אקים להם, אבל באמת הרב אמר זה כדי להביא הכרח על דעתו, והוא ששם במשנה תורה אמר ככל אשר שאלת מעם ה' אלהיך בחרב ביום הקהל וגו' ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דברו נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו וגו', והנה לא מצאנו בספור המעמד שיאמר הקב"ה למשה זה בפרשת וישמע יתרו ולא בפרשת ואתחנן והוא ממה שיורה שהענין ההוא נכלל בזה המאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך שנאמר לו למשה במעמד הר סיני. והביא הרב ראיה על שהכוונה כפי מה שאמר מאמרו השמר מפניו ושמע בקולו כי אין ספק שזו הצוואה לא היתה למשה בפרט כי אם לישראל כלם:

אפודי

חלק ב' 34 ואמנם ענין זה המאמר שהוא יתעלה. ר"ל אע"פ שביארתי לך שהמלאך הנאמר בפרשה הוא הנביא מ"מ מפני זה נקרא הנביא מלאך מפני שהשכל הנבדל והוא המלאך ידבר עמו ונקשר עמו ויצוהו ויזהירהו, לפיכך נקרא השליח והוא הנביא בשם המשלח והוא המלאך כאמרו המלאך ליעקב אנכי אלהי אברהם אביך כאלו אמר שליח אלהי אביך, ומפני זה אין להקשות על מה שביאר הרב בפרק ז' מזה החלק ואמר שם לבאר שהשכלים הם משכילים ובוחרים פעולותיהם ממאמר הפסוק השמר מפניו ושמע בקולו, והוא באר עכשו שהמלאך הוא הנביא, לפי שכל צווי הנביא ומאמרו הוא ע"פ המלאך הדבוק בו: