מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמורה נבוכים — חלק ג' 4
אדיון בפירוש אחר של האופנים
תרגום יונתן: האופנים הם גלגלי הכוכבים
ראוי שנעיר לך על עניין מסוים שנקט יונתן בן עֻזיאל עליו השלום: כיוון שראה אמירה מפורשת בדבריו (של יחזקאל) "לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי" (יחזקאל י,יג) – קבע בהחלטיות שהאופנים הם השמים, ועל כן תרגם כל "אוֹפָן" – "גִּלְגָּלָא", וכל "אוֹפַנִּים" – "גִּלְגְּלַיָּא".
אין לי ספק שמה שחיזק אצלו עליו השלום את הפרשנות הזאת הוא אמירתו של יחזקאל עליו השלום על האופנים שהם "כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ" (שם א,טז), וזה צבע המיוחס לשמים, כמפורסם.
אך כיוון שמצא את הפסוק "וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ" (שם,טו), שזה מורה בלי ספק שהאופנים בארץ – הוקשה עליו הדבר לפי הפרשנות הזאת, ועל כן הכליל את פרשנותו ופירש את אמירתו כאן "ארץ" – שהוא מִשטַח השמים, כי הוא קרקע ביחס למה שמעל המשטח הזה, ותרגם את "אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ" – "מִלְּרַע לְרוּם שְׁמַיָּא" (=מתחת לגובה השמים). הבן כיצד היא פרשנותו.
נראה לי שמה שהביא אותו עליו השלום לפרשנות זו הוא ההבנה ש"גלגל" הוא שם ראשוני לשמים.
פירוש הרמב"ם: האופנים הם היסודות כמעטפות כדוריות
ונראה לי שאין הדבר אלא כך: הגלגול נקרא גלגל: "וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים" (ירמיהו נא,כה), "וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן [מֵעַל פִּי הַבְּאֵר]" (בראשית כט,י). ובשל כך נאמר: "[וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ] וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה" (ישעיהו יז,יג), בשל גלגולו. ולכן נקראת גולגולת הראש "גולגולת" (שמות טז,טז; משנה נזירות ז,ב), משום שהיא נוטה להיות עגולה. ומפני שכל כדור מתגלגל במהירות, נקרא כל דבר כדורי "גלגל". לפיכך נקראו השמים "גלגלים", על שום עגילותם, כלומר היותם כדוריים. על כן אומרים (חז"ל): "גלגל הוא שחוזר" (בבלי שבת קנא,ב), והם קוראים גם לגלגלת "גלגל" (משנה עירובין י,יד) מאותה סיבה עצמה. אם כן דבריו "לָאוֹפַנִּים – לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי" (יחזקאל י,יג), נועדו ללמד אותנו על תבניתם, כי לא צוינה עבורם תבנית ולא צורה, אלא שהם הגלגלים.
אשר לדבריו עליהם "כתרשיש" (שם א,טז: כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ) – הוא פירש זאת גם כן בתיאור השני ואמר על האופנים: "וּמַרְאֵה הָאוֹפַנִּים כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ" (שם י,ט). ותרגם זאת יונתן בן עֻזיאל עליו השלום: "כְּעֵין אֶבֶן טָבָא" (=כעין אבן טובה). ידוע לך שבביטוי הזה עצמו תרגם אֻנקלוס את "כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד,י), ואמר: "כְּעוֹבַד אֶבֶן טָבָא" (=כמעשה אבן טובה). הרי שאין הבדל בין האמור "כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ" לבין האמור "כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר". הבן זאת.
במקום לחלוק והזמנה להתבונן
אל תחשוב למגונה שאני מזכיר את פרשנותו של יונתן בן עֻזיאל עליו השלום בעודי מפרש אחרת, שהרי אתה מוצא רבים מן החכמים, ואף מן המפרשים, חולקים על פרשנותו בכמה ביטויים וברבים מענייני הנביאים. וכיצד לא יהיה כך בדברים העמוקים הללו? ועוד, שאינני מכריע לך לטובת פרשנותי, אלא הבן את כל מה שהערתי לך על פרשנותו והבן את פרשנותי, וה' יודע איזו משתי הפרשנויות היא המתאימה לכוונה.