מורה נבוכים — חלק א' 10
אכבר קדם לנו שאנחנו כשנזכור בזה המאמר שם מאלו השמות המשתתפים, אין דעתנו שנזכיר כל ענין שיאמר עליו השם ההוא; כי אין זה המאמר בלשון; אבל נזכיר מן הענינים ההם מה שאנחנו צריכים לו בעניננו לא דבר אחר. ומזה – ׳ירד׳ ו׳עלה׳.
בה׳ירידה׳ וה׳עליה׳ – שני שמות מונחים בלשון העברי לענין ידוע. כי כשיעתק הגוף ממקום אל מקום שפל ממנו יאמר: ׳ירד׳ וכשיעתק ממקום אל מקום גבוה ממנו יאמר: ׳עלה׳. ואחר כן הושאלו שני השמות האלה לגדולה ולעוצם עד שכשתשפל מעלת האיש – יאמר: ׳ירד׳ וכשתגבה מעלתו בגדולה – יאמר: ׳עלה׳; אמר האלוה ית׳: ״הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד וכו׳״ ואמר: ״ונתנך יי אלהיך עליון על כל גויי הארץ״ ואמר: ״ויגדל יי את שלמה למעלה״; וכבר ידעת רוב עשותם ז״ל ״מעלין בקודש ולא מורידין״.
גועל זה הצד עוד יעשה בירידת העיון והיות האיש פונה במחשבתו אל ענין פחות מאד – יאמר ש׳ירד׳ – וכן כשיפנה במחשבתו אל ענין מעולה ונכבד – יאמר: ׳עלה׳.
דוכאשר היינו – המון האנשים – למטה שבתחתיות במקום ובמעלת המציאה בערך לסובב והוא ית׳ – במעלה שבעליונים לפי אמיתת מציאות וגדולה ועצמה (לא עליונות מקום) ורצה ית׳ במה שרצה – הגיע חכמה ממנו והשפעת נבואה על קצתנו – קרא שרות הנבואה על הנביא או שכון השכינה במקום ׳ירידה׳ וקרא העלות ענין הנבואה ההיא מן האיש או סור השכינה מן המקום ׳עליה׳;
הוכל ׳ירידה׳ ו׳עליה׳ שתמצאם מיוחסות לבורא ית׳ אמנם הרצון בהם – זה הענין.
ווכן כשתרד מכה באומה או באקלים כפי רצונו הקדום אשר יקדימו ספרי הנבואה – קודם ספר המכה ההיא – לספר שהאלוה פקד מעשיהם ואחר כן הוריד בהם העונש יכנה הענין הזה גם כן ב׳ירידה׳ להיות האדם שפל ונבזה שיפקדו מעשיו ויענש עליהם לולא הרצון. וכבר התבאר זה בספרי הנבואה ונאמר: ״מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וכו׳״. – רומז על זה הענין.
זולזה כינה זה הענין ב׳ירידה׳ – אמר ״הבה נרדה ונבלה שם שפתם״, ״וירד יי לראות״, ״ארדה נא ואראה״ והענין כולו – בוא העונש באנשי השפל.
חואמנם הענין הראשון – רצוני לומר: ענין הנבואה והכיבוד – הרבה ״וירדתי ודיברתי עמך״, ״וירד יי על הר סיני״, ״ירד יי לעיני כל העם״, ״ויעל מעליו אלהים״, ״ויעל אלהים מעל אברהם״.
טאבל אמרו: ״ומשה עלה אל האלהים״ – הוא מן הענין השלישי (מצורף אל היותו גם כן ׳עולה אל ראש ההר׳ אשר ירד עליו האור הנברא) – לא שהאלוה ית׳ יש לו מקום יעלה אליו העולה או ירד ממנו – יתעלה מדמיוני הסכלים עילוי רב!