מורה נבוכים — חלק א' 16

נוסח:אבן תיבון מקבילי (מודרני)

אהמונח צור ארבע משמעויות "צור" – מונח רב־משמעי. הוא שם ההר: "וְהִכִּיתָ בַצּוּר" (שמות יז,ו). והוא שם האבן הקשה כחלמיש: "חַרְבוֹת צֻרִים" (יהושע ה,ב). והוא שם המכרה שכורים ממנו אבני מחצב: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם" (ישעיהו נא,א). אחר כך הושאל מונח זה מן המשמעות האחרונה ל(משמעות של) מוצאו של כל דבר וראשיתו, ולכן אמר אחרי דבריו "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם" – "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם [וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם, כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ]" (שם ב), כאילו פירש שהצור שחֻצבתם ממנו הוא אברהם אביכם, ועל כן לכו בעקבותיו ונהגו על פי דתו והידמו אליו במידותיו. כי טבע המכרה חייב להימצא במה שנחצב ממנו.

בהדרך לה' – ההתבוננות בה' כמקור המציאות לפי המשמעות האחרונה הזו נקרא ה' יתעלה "צור", כי הוא הראשית והסיבה הפועלת לכל מה שזולתו. ונאמר: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ" (דברים לב,ד), "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי" (שם שם,יח), "צוּרָם מְכָרָם" (שם שם,ל), "וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ" (שמואל־א ב,ב), "צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו,ד), "וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר" (שמות לג,כא) – הישען והתמד על בחינת היותו (של ה') יתעלה ראשית (לכל המציאות), כי זה המבוא שתגיע דרכו אליו, כמו שביארנו (א,ח) על דבריו אליו "הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי" (שם).

מורה נבוכים כ׳, א׳

רמב"םד'תתצ"ח–ד'תתקס"ד (1138–1204)ראשונים

נוסח אבן תיבון

׳צור׳ – שם משתתף: הוא – שם ההר: ״והכית בצור״; והוא – שם אבן קשה, כחלמיש: ״חרבות צורים״; והוא – שם המקור אשר יחצבו ממנו אבני המקורים: ״הביטו אל צור חוצבתם״. ואחר כן הושאל מזה הענין האחרון זה השם לשורש כל דבר והתחלתו; ולזה אמר (אחר אמרו: ׳הביטו אל צור חוצבתם׳) ״הביטו אל אברהם אביכם וכו׳״ – כאלו באר שהצור ש׳חוצבתם׳ ממנו הוא ׳אברהם אביכם׳ על כן לכו בדרכיו והאמינו בתורתו והתנהגו במדותיו, כי טבע המקור ראוי שיהיה נמצא במה שיחצב ממנו.

ראשונים5 מחברים

נרבוני

חלק א' 16 השען ועמוד על ההתבוננות היות הש"ית התחלה כי ההשגה בשהוא התחלה הוא המבוא אשר תגיע ממנו אליו כי תדע שהוא התחלה לנמצאות על דרך שכל משכיל ומושכל וטבע המקור ראוי שיהיה נמצא במה שיחצב ממנו הנה הוא מטבע הנמצא ולולי זה לא היה התחלתם ולזה נשיג השם בהשגת הנמצאות אחר שידעת כי הוא התחלתם כי תדע שהוא יתעלה הוא המציאות המשובח אשר לנמצאות בציורו ית' והן זורחות מאמתו כי שמש ומגן ה' מזריח הצורות ומשים אותם מושכלות כמו השמש סבת המראים והראותם בפועל וזהו שרמז באמרו הנה מקום אתי ית' בורא העולם בגודל עצמותו:

קרשקש

חלק א' 16 שהוא המבוא אשר תגיע ממנו אליו כמו שביארנו הנה מקום אתי, הרצון בו במלת אליו ההשגה בו וזה אמרו הנה מקום אתי שביאר בו במדרגת עיון והשקפת שכל שהיא השגה:

שם טוב

חלק א' 16 צור, מה הפליא הרב באמרו כי טבע המקור ראוי שיהיה נמצא במה שיחצב ממנו כי זה הועיל במדות ובדעות, אם במדות כי למה שהיו ישראל בני אברהם ראוי שיהיו דומים לו שילכו בדרכיו ויאמינו תורתו וינהגו במדותיו, כי טבע המקור ראוי שיהיה נמצא במה שיחצב ממנו. ואמנם יועיל בדעות כי אחר שאנחנו נדע שהשם הוא התחלה לעולם ונדע העולם נדע עצמותו, והמשל בזה אם הבנאי אינו נודע אלא הדברים העשויים ממנו והיוצאים מחכמתו אל המציאות מהמלאכות, כשנדע המלאכות נדע את הבנאי, למה שכל הצורות הנמצאות לדברים המלאכותיים היו נמצאות בשכל הבנאי, ואם נדע שהש"י הוא התחלה לעולם ונדע שהדברים נעשים ממנו יחוייב שנדע עצמותו ית' מצד כי כל אלו הדברים הם מצויירים במלאכתו ובעצמו, ולכן אמר אף שידיעת השי"ת אי אפשר לידעה על מה שהוא עליו כבר יש לנו מקום להשיג דבר ממנו והוא כשנדע כי הוא התחלה ונדע שהדברים כלם הוא עשאם כשנדע הדברים נדע את עצמו, ולכן אמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך, אשר הרצון בו כי בהעביר כל הנמצאות הנקראים במעשה בראשית טוב ואומר לך כי אני המהווה אותם לכן תדע מעצמי כל מה שאפשר לידע, ועל זה הצד אני רחום וחנון, ולכן אמר השען ועמוד על התבוננות היותו ית' התחלה שהוא המבוא אשר תגיע ממנו אליו:

אברבנאל

חלק א' 16 כוונת הרב בזה הפרק לבאר מאי זה אופן ועל כמה פנים יאמר בלשוננו שם צור. והנה הביאו כאן להשלים פי' ונצבת על הצור שזכר בפרק הקודם, ולכן חברו אליו, כי הפסוק הזה שהביא בסוף הפרק שקדם, חייב שימשך אחריו זה הפרק. ודברי הרב יתחלקו לב' חלקים. חלק ראשון בבארו שהוא שם משותף ושיאמר על ג' דברים בשתוף, על ההר ועל האבן הקשה ועל המקור שיחצבו ממנו האבנים. ויאמר עוד בהשאלה על שרש כל דבר והתחלתו. ובזה הביא מראש הפרק עד אומר במה שיחצב ממנו. החלק ב' הוא לבאר שמה שנמצא מזה השם בבורא ית' הוא מענין ההשאלה מהיותו סבה פועלת לדברים כלם, וזה יתחיל מאומר ולפי זה העניין האחרון עד סוף הפרק:

אפודי

חלק א' 16 השען ועמוד על התבוננות היותו וכו' ר"ל כשתרצה להשיג שהוא ית' התחלה לכל הנמצאות עמוד והתבונן והשכל כל הנמצאות ואז תדע במופת שהש"י התחלה לכל הנמצאות תשיג בו ית' כפי אשר תוכל להשיג, כי הידיעה בעצמותו יתב' נמנעת לכן מי שירצה שישיג בו ית' כפי אשר יוכל להשיג ישיג וישכיל כל פרטי הנמצאות וכפי אשר ישכיל בפרטי הנמצאות ישכיל בו יתב' כי כל הנמצאות מוטבעות בו יתב' הטבעה רוחניית צוריית: