מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמורה נבוכים — חלק א' 19
אהמונח מלא
שלוש משמעויות. משמעויות א-ב: מלוא המקום והשלמת זמן
"מלא" – זהו מונח רב־משמעי.
דוברי השפה משתמשים בו לגבי גוף הנמצא בתוך גוף וממלא אותו: "וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ" (בראשית כד,טז), "מְלֹא הָעֹמֶר לָאֶחָד" (שילוב פסוקים שמות טז: כב,לב), וכאלה רבים.
ומשתמשים בו במובן של תום פרק זמן והשלמתו: "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ [לָלֶדֶת]" (בראשית כה,כד), "וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם" (שם נ,ג).
משמעות ג: שלמות המעלה
ומשתמשים בו במובן של שלמות במעלה והגעה אל תכליתה: "וּמָלֵא בִּרְכַּת ה'" (דברים לג,כג), "מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב" (שמות לה,לה), "וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת" (מלכים־א ז,יד).
בבמשמעות הזאת נאמר "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו,ג); פירוש הדברים: כל הארץ מעידה על שלמותו, כלומר מורה עליה. וכיוצא בזה דבריו: "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ,לה). וכל לשון מליאה שתמצא מיוחסת לה' היא במשמעות הזאת, לא שיש גוף שממלא מקום. אלא אם תרצה להבין את כבוד ה' כאור הנברא המכונה "כבוד" בכל מקום, והוא אשר מלא את המשכן, אין נזק בכך.