חלק א' 38 אחור שם משתתף. שאלתי בפרק הקטן הזה ו' דברים. הא', למה לא אמר הרב כאן שאחור שם משתתף ושרוב שתופו הוא על צד השאלה כמ"ש בשתוף פנים בהיותו שוה בהם. הב', למה בהיות פנים יוחד לבד בפנים הב"ח כמ"ש הוא הצד הפנים מכל חי אמר שאחור יאמר על שם הגב אם חי ואם בלתי חי, כמו שהביא אחורי המשכן (שמות כ"ו י"ב) שאינו חי, ותצא החנית מאחריו (שמואל ב' ב' כ"ג) שהוא חי. הג', מה צורך הביא לרב לפרש אחור על כלי הזמן, והנה לא נמצא פסוק הדברים (צ"ל בדברים) האלהיים נצטרך זה השתתף (צ"ל השתוף) לפרשו, וכבר השרישנו שלא יביא מהשתופים כי אם מה שיצטרך אליהם. הד', באמרו ויהיה בענין הרדיפה (בס' שלפנינו הגי' בשנוי לשון אבל הכוונה אחת) והיה ראוי שיאמר והוא ג"כ בענין הרדיפה, שיורה היותו שתוף מתחלף לקודמים. הה', במה שהביא כי הואיל הלך אחרי צו (הושע ה' י"א) אחרי שכבר הביא הפסוקים שיאמר בהם אחר באל יתברך, והיה ראוי שיביאהו ראשונה בספור משתתף אח"כ יביא הפסוקים שיאמר בהם אחר בשם ית'. הו', שמה שהביא וראית את אחורי אינו מסכים ענין הרדיפה שזכר כי הוא אמר תשיג מה שנמשך אחרי וזה הוא ענין ההשגה במושכלות לא הרדיפה במדות והפעולות. והנראה אלי בתשובת כל זה הוא שהרב הביא הפרק הזה לבאר בו שתוף אחור שבא במרכבה שראה הנביא זכריה, והנה ראה הרב שפנים יאמר בעצם וראשונה לשטח הקודם מהב"ח אשר בו הפנים האף והפה, כי זה תורה מלת פנים באמת, ולכן נתלה בהם הירקון והיות הפנים רעים כמו שהביא. אמנם אחור ראה הרב שאינו מתייחס אל אחור ב"ח יותר משיתייחס אל אחור דבר אחר כי אין באחורים דברים רשומים כמו שהם בפנים, ומפני זה אמר בפנים בפ' שלמעלה שפנים שם משתתף ורוב שתופו הוא על צד ההשאלה כמו שפירשתי, ובשתוף אחור אמר בכלל שהוא שם הגב בין שיהיה מב"ח או מזולתו. ולפי שהיה השתוף הזה כולל לא אמר בו ורוב שתופו הוא על צד ההשאלה להורות שיש השאלה מלבד השתוף שזכר, יען היה השתוף אשר זכר כולל השתוף וההשאלה. והותרו בזה השאלות הראשונות שתים:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים