מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמורה נבוכים — חלק א' 40
אהמונח רוח
שש משמעויות. משמעויות א-ב: יסוד האוויר ומשב האוויר
"רוח" הוא מונח רב־משמעי.
הוא שם האוויר, כלומר אחד מארבעת היסודות: "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת [עַל פְּנֵי הַמָּיִם]" (בראשית א,ב).
בהוא גם שם הרוח המנשבת: "וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה" (שמות י,יג), "רוּחַ יָם" (שם,יט). וזה נפוץ.
גמשמעויות ג-ד: כוח החיות הגופנית, ומהות האדם
הוא גם שם רוח החיים: "רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב" (תהילים עח,לט), "[שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר] אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים" (בראשית ז,טו).
דהוא גם שם הדבר הנשאר מן האדם אחרי המוות, אשר הכיליון אינו שולט בו: "[וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה] וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קהלת יב,ז).
המשמעויות ה-ו: הנבואה והרצון
הוא גם שמו של השפע השכלי האלוהי השופע על הנביאים כדי שיתנבאו בו, כפי שנבאר לך בדברינו על הנבואה במה שראוי שיוזכר בחיבור זה (ב,לב; לו-לז; מה): "[וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם] וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם" (במדבר יא,יז), "וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ [וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ]" (שם,כה), "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי" (שמואל־ב כג,ב), וזה נפוץ.
והוא גם שם הכַּוונה והרצון: "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל" (משלי כט,יא) – כוונתו ורצונו. וכמוהו "וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ" (ישעיהו יט,ג) – דהיינו: יתפזרו כוונותיו והנהגתו תסתתר. וכמוהו "מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ ה' וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ" (ישעיהו מ,יג), דהיינו: מי הוא היודע את סדר רצונו או משיג היאך היא הנהגתו את המציאות כדי שיודיע לנו אותה, כמו שנבאר בפרקים שיעסקו בהנהגה (האלוהית) (א,נד; ג,יז-יח; כב-כג; נא).
זכל "רוח" המיוחסת לה' היא אם כן לפי המשמעות החמישית, ומקצתן לפי המשמעות האחרונה שהיא הרצון, כמו שביארנו – ויש לפרש בכל מקום לפי ההקשר.